מינרלים

💡 נספג טוב יותר ממקורות מן החי. פיטית חומצה (בדגנים וקטניות) מעכבת ספיגה – יש לאכול עם פירות הדר. מזון מעובד דל מאוד באבץ. מתחרה עם נחושת (יחס 10-15:1). עודף מעל 150 מ"ג/יום גורם לרעילות.

💡 בישול מזונות מדלל את האשלגן. נהרס בעיבוד תעשייתי ובהקפאה. קפאין ואלכוהול מגבירים הפרשה. חוסר/עודף קיצוני מסוכנים ללב – דורשים פיקוח רפואי.

💡 ברזל Heme (מן החי) נספג עד פי 10 יותר מ-Nonheme (מן הצומח). סידן, תה, קפה ופוליפנולים מעכבים ספיגה. תוסף ברזל רק לפי בדיקת דם – עודף ברזל רעיל! עלול לגרום לנזק לכבד, ללב ולמוח.

💡 חוסר נפוץ מאוד! הירקות כיום מכילים פחות מגנזיום עקב דישון כימי ומים מותפלים. מתח נפשי, קפאין, אלכוהול, סוכר ותרופות (משתנים, PPIs) מדלדלים מאגרים. מומלץ כתוסף לרוב האנשים – ציטראט או גליצינאט. ליטול לפני השינה (מרפה שרירים).

💡 ספיגה דורשת ויטמין D. סידן מתחרה עם ברזל ומגנזיום על ספיגה – מומלץ לצרוך בשעות שונות. K2 חיוני לכיוון הסידן לעצמות ולא לעורקים. עודף סידן (מתוספים) עלול לגרום לאבני כליות.

💡 מסייע במניעת אוסטאופורוזיס ובהקלה על תסמיני גיל המעבר. נספג בקלות ומופרש בשתן. רעילות נדירה אך אפשרית מעל 200 מ"ג.

💡 חוסר בכרום קשור לסוכרת סוג 2 ולעמידות לאינסולין. סוכר ומזון מעובד מדלדלים את מאגריו בגוף.

💡 עודף אבץ מוריד נחושת – יחס תקין 10-15:1 (אבץ:נחושת). מחלת ווילסון = הצטברות נחושת בכבד ובמוח (תורשתית). מחלת מנקס = פגם בספיגת נחושת.

💡 חשוב במיוחד לבלוטת התריס ולנטרול כספית. עודף (מעל 400 מק"ג) רעיל – סלנוזיס (שיער שביר, בחילות, ריח שום מהפה).

💡 חוסר ביוד הוא הגורם המניע ביותר בעולם לפיגור שכלי הניתן למניעה. מלח מועשר ביוד פותר את הבעיה ברוב המקרים.

💡 נדיר מאוד למצוא חוסר בתזונה מערבית. עודף אפשרי מחשיפה תעשייתית – גורם לתסמינים דמויי פרקינסון.

💡 הבעיה המודרנית היא דווקא עודף – מזונות מעובדים מכילים תוספי זרחן (E338-E343). עודף זרחן מפריע לספיגת סידן ומגנזיום.

💡 MSM (מתיל סולפוניל מתאן) הוא תוסף גופרית פופולרי לכאבי מפרקים. ירקות מצליבים (ברוקולי, כרוב) הם מקור מצוין.